מה ראשי הציונות הדתית ראו וחשבו אתמול? הרב שאול ישראלי (דיין וראש ישיבה) לא ראה במלחמת ששת הימים נס מקרי, אלא את הקב"ה מוליך אותנו אל הגאולה. ראה גם את הספר: "זה היום עשה השם". וד"ר יוסף בורג (שר מפד"לי) חנך את גוש קטיף כחלק בלתי נפרד מארץ ישראל, בלתי נפרד לעולמים. ראה ארכיון ערוץ 1. כלומר, דבר לא הכשיר את ה"ה ישראלי ובורג להישמר מפני עוצמת האפקט של מלחמת ששת הימים, והם נשבו בקסמיה הצבאיים, הנסיים, המשיחיים, ובכוחה (לכאורה) לשנות את מהלך ההיסטוריה היהודית מגלות לגאולה, ממסכנות לקוממיות. עד שה"ה בורג וישראלי, כל אחד לחוד, ושניהם כמנהיגים של הציונות הדתית, כמעט החלו להבטיח דברים בשם הקב"ה: גוש קטיף חלק מישראל לעולמי עד, וכן: אנחנו בתהליך לקראת ימות המשיח. אבל גוש קטיף ננטש בימים אלה, וימות המשיח לכאורה אינם קרובים היום משהיו לפני 38 שנה. מה היה במלחמת ששת הימים ששיתק ככה את התבונה היהודית של בורג וישראלי, והשתיק את הניסיון היהודי המצטבר שלהם – תבונה וניסיון שהיו אמורים לייצר מבט זהיר גם ביחס לזוהרה של מלחמת ששת הימים. מבט זהיר שאינו ממהר להציב את הקב"ה עצמו בראש הניצחון במלחמה זו. מה שיתק את התבונה ואת הניסיון שלהם? הביוגרפיה שלהם. ביוגרפיה של יהודים נרדפים ומגורשים מאירופה הגדולה, ומבקשים מחסה באמונתם, בדתם, בארצם, בצבאם, ומכאן בניצחון צבאי סוחף, שאין הם מסוגלים לחוות אותו כצבאי בלבד.