ש.ר. מכובדי, השכן שלך בעל יכולת כלכלית, ובכל זאת הוא דרש וקיבל תמיכת סעד? האם נכון לתבוע ממנו החזר דמי הסעד וכו'? – ובכן הרדב"ז (רבנו דוד בן-זמרא: מצרים-ירושלים), בספרו 'שו"ת הרדב"ז', קובע כי אם המדובר בסעד קל וזמני, אין תובעים ממנו. מעבירים את זה: לא צולבים ברבים את המתחזה לעני. אבל, אם המדובר בסעד ממשי ומתמשך בעוד הוא בעל יכולת מוכחת, תובעים ממנו החזר. כי אין לסבול רמייה שיטתית. והכל בתנאי שהוא "בעל יכולת מוכחת". מה פירוש? אם הוא עני בירושלים, ובעיראק יש לו ארבעה בתים, שאין לו יכולת למכרם, או לגבות עליהם שכר דירה וכו' – הוא עני. הבתים לא עושים אותו בעל יכולת. מגיע לו סעד. ובכלל, לפי ההלכה עליך להיות עני "באותה שעה" בה קיבלת את הסעד. שעת הסעד קובעת. נעשית עשיר לאחר "שעת הסעד"? אין לתבוע ממך החזר הסעד.