פרופ' מאיר בוזגלו עשה צרור “מוער” מהפסוקים שליוו אותו בחייו, והצרור הוא כהספד לאביו הפייטן ר' דוד בוזגלו ז"ל. ההספד ראה אור השבוע כספרון (הוצאת ראובן מס), שמתכונתו אלבומית, נקייה, הדורה – ו"הפסוקים" שבו רובם זוהרים למרחוק, מפיצים קסמים טובים, לעתים מעט חידתיים, מעט המחזיק את המרובה, אסוציאציה המהדהדת מקורות, לעתים כעין מאמרים לוגיים פילוסופיים, לעתים כאמיתות שנשחקו והנה שב להן כוחן. לעתים פרגמנט של שירה, תובנה שנקנתה בעמל או נצברה לה עם הזמן. דוגמה: "גם הזיכרון החיוור שאתה בעצם מאמין באלוהים אינו דבר של מה בכך". או: "האל אינו יכול להיות מותנה על ידי התפילה אליו. זה היה מערער את רעיון התפילה". או: "אושר: שיירי הלחם על שולחן השבת".
מחילה, תשובה, תפילה, טבע, סוכה, מנהג - על פי הרב יצחק יעקב וכטפוגל, ראש ישיבת מאה שערים...