מתרבים חייבים שאינם פורעים ומתרבות הוצאות לפועל והחרמות רכוש בידי המדינה (המשטרה), וכבר עשר פעמים נשאלתי מה דין הטלוויזיה לפי הלכה: האם מותר להחרים אותה נגד החוב שלא נפרע? וכל התשובה שלהלן היא סברה והיא על אחריותי בלבד. לפי ההלכה אין להחרים מה שנכלל בהגדרה "נפש". ואין לשלול מה שנכלל בתנאי מחיה מינימליים, כגון כר ושמיכה, ונכון להחרים חפצים שהם מותרות, עודפים או שהם שווי כסף שאינם מניבים פרנסה יומית וכו'.  ועיקר ההלכה: אל לבית הדין לגרש את החייב מעצם חייו ומחברותו בקהילה. והיום, בהיות הטלוויזיה כמעט חייו, קהילתו, אזרחותו ומפלטו הנפשי של החייב, אולי אין על פי ההלכה להחרים אותה. והכול, כאמור, לדעתי הדלה. ולעניין החרמה, גבייה, משכון, עבוט – ראו גם את "עיר שושן" (הלכות גביית מלווה) של הרב מרדכי יפה (מראשי ועד ד' הארצות 1612-1535).