הכלכלה הקשה והקיץ הכבד מסכסכים את ישראל זה בזה בענייני כספים ועבודה, והנה השבוע, לפני המסירה לדפוס של "שישי" שפרקו הראשון סביב "המלצה", הגיעו שאלות נוספות בעניין זה, ובפרט בעניין נוסח ה"המלצה", מה ראוי לכתוב בהמלצה. ממה יש להימנע וכו'. המלצות על פועלים, בעלי מקצוע, ספקים, יצרנים ועוד. ובכן, חלילה להגזים בהמלצה. חלילה לומר או לכתוב שבחים כ"יחיד מסוגו", או "הטוב שבנמצא". חלילה להמעיט בערכם של אחרים הפעילים בתחום. חלילה לציין שהוא טוב מזה או מההוא. מוטב להימנע משימוש בביטויים כ"לכל הדעות", "נעלה מכל ספק" או "מאוד". מוטב לדייק בציון התאריך שבו למדת להכיר את המומלץ הזה, ולציין בקיצור את הפרויקט שבו שיתפתם פעולה. שלא תטעה את זולתך לחשוב שהמומלץ בונה היכלות, בעוד אתה מכיר אותו כפוער חלונות בלבד. בהמלצה עניינית, עובדתית, ולא "ספרותית" או "רגשית", יש תועלת לכל הצדדים, ויש ניקיון דעת. ורק היזהר שאין לך הנאה אישית (תמורה) מההמלצה, כי אז אתה יוצא מגדר "סתם ממליץ" ל"כמעט ערב". ויש, בעיקרון, להמליץ על מי שראוי, וחלילה למנוע טוב (המלצה) מבעליו. הזכות המנומקת להמלצה היא כמעט זכות יסוד.