מתרבות הפניות בעניין תפילה ובית כנסת, אבל לא נתעה לחשוב שישראל כולם עושים עכשיו תשובה – והנה דבר לגבאים של בית כנסת חדש: אם קבעתם זמנים מדויקים לתפילה, נאמר תפילת מנחה בשתיים בצהריים, אזי תתחילו בדיוק בשתיים – אפילו אם הרב, הדיין או האישיות הציבורית החשובה המתפללים איתכם מאחרים לתפילה. אל תחכו לו. הרי לא לו אתם מתפללים. הוא חייב לדייק ככל מתפלל כי בעניין זה הוא ככל מתפלל. זו תפילה ולא מבחן שררה של רב. השררה או הכבוד של הרב אינם נאמדים בצער שהוא מצער את המתפללים המחכים לו. כל זה משתמע מה"שולחן ערוך" (הלכות תפילה). וכן, אין להסכים לכך שהרב יאריך ויאריך בתפילה ויעכב את הציבור. זו יוהרת סרק מצדו, כאילו תפילתו עמוקה ומדוקדקת במיוחד, וזהו .טורח על הציבור. זו תפילה, רבותיי, לא מופע שררה.