ש.פ. מכובדי, אנשים עולים לתורה, מצהירים על תרומות, ו"שוכחים" לתת אותן לבית-הכנסת, ואתה שואל מה עושים לפי ההלכה: מוקיעים אותם ברבים? תובעים אותם? – ובכן, התרומות הן התחייבות וחוב משפטיים ממשיים. חוב לבית-הכנסת כמוסד משפטי פיננסי. בית-הכנסת הינו גם אישיות משפטית. אמנם ניתן לתבוע את התרומות, אבל ההלכה אומרת לך: אל תמהר להוקיע, ואל תמהר לתבוע. מה גם שאתם בית – כנסת קטן במושב קטן, ואם תוקיע וכו', חלילה יתפרק המניין שלכם כולו. ובכן מה? הכל בדרכי נועם, בדיבור פרטי. ואם הם משתהים לשלם, אולי זה מרוב עניות (בפרט בימים קשים אלה). ורק נזכיר שההלכה מתרה בגבאים, שלא יתרימו בכוח מתפללים, ולא יקבעו את גובה התרומה. ובעניין התורמים המשתהים עצמם? ראה גם את 'שערי תשובה' לרבינו יונה גירונדי (1263-1200, טולדו) המחמיר מאוד עם מי שמאחר בתשלום נדר, צדקה או תרומה.