א"ז מכובדי, אתה חוזר בתשובה מזה כשש שנים, ולדבריך לפני כשבע שנים שכבת עם אשת איש, ועכשיו אתה רוצה להודיע לבעלה על כך, בשביל שאתה לא תהיה אחראי לאיסורים שהבעל עובר עליהם כשהוא חי עם אישה זו. מה אומר לך? אומר לך שבעיניי אתה צדקן, פרימיטבי, אנוכי ומסוכן. ומה ההלכה אומרת לך? שב בשקט, עשה תשובה, תקן מידותיך, חסוך מאיתנו את נזקיך, ולבעל אל תודיע דבר. מדוע? מכמה סיבות. ההלכה בוחנת את טיבה המשפטי של עדותך, והנה אין עדים למעשה. ההלכה בוחנת את מניעיך, והנה יש בהם גם צדקנות. וההלכה מפעילה כאן כלל-על: "כבוד המשפחה". אין שיטה משפטית ללא כללי-על. המשפחה היא תא היסוד של העם. ההודעה שלך, שהיא גירסה שלך ואינה עובדה משפטית, עלולה לייצר משבר, שם רע, גירושים. ההלכה מגוננת על המשפחה עד גבול "העובדה", ולעתים אף מעט מעבר לכך. וההלכה אומרת לך: שב בשקט משום כבוד המשפחה. משום כבוד הבריות, משום שלא היו עדים למעשה. ומשום שאנחנו חושדים בכוונות שלך ובאנושיות שלך. ואנחנו אף חוששים שהחזרה בתשובה הכניסה אותך למצב נפשי אופורי, ואינך מבין מהי חזרה בתשובה לעומקה. לא נפקיד בידך את גורל המשפחה הזו. מה גם שאם הבעל לא יאמין לך, לא תהיה בכלל תועלת בהודעה שלך. ובכן, חוץ מבושות, לא ייצא דבר מכל זה. שב בשקט. וראה בעניין זה גם את ספר "אבן ישראל" (חלק שמיני) של הרב ישראל יעקב פישר, מגדולי העדה החרדית, רבה של זכרון משה, ירושלים, שהלך לעולמו בשבוע שעבר.