תשובה לש"ר: קודם שחזרת בתשובה קלקלת לדבריך עם אשת איש מסוימת, ועכשיו, כשאתה עושה תשובה, אתה שואל אם חובתך לגלות זאת לבעלה, בשביל שלא ייכשל עם אישה נואפת. ומשאלתך מבצבצת תשוקה לספר זאת לבעל. ובכן כך: ההלכה ממליצה לך לא לגלות לבעל ולא לזעזע משפחות, אלא להשקיע עצמך בעצמך, בחזרה בתשובה שלך. ההלכה חוששת ממך, מצדקנותך, מפראותך הצדקנית, מהאפשרות שאתה בכלל משקר, מגזים, מהפסיכולוגיה שלך. ההלכה צופה וחוששת מהסבך שייווצר מהכחשת האישה, ואז תעומת המילה שלך עם המילה שלה, ואגב כך יצוף עברך וכו', הבריות יבוזו לך, ואתה תחזור לסורך ותחדל מהחזרה בתשובה וכו'. ההלכה חוששת מהביזוי הכללי שיצמח מכך, מכבוד המשפחה שיושפל, וכן מאי אמון הבעל לסיפור שלך. וההלכה אף תוהה אם אינך צדקן מרושע. מין פסיכופת שהחזרה בתשובה היא לו כסות בלבד. מה גם שההלכה התקינה נורמה (מוקלת מעט, זמנית) למי שנמצא בתהליך חזרה בתשובה, וזאת בשביל שהחומרות הדתיות וההלכתיות לא ירתיעו אותו מיד, כאילו זה למעלה מכוחו. וראה גם פסיקת הרב עובדיה יוסף: "יכולים להקל שלא להודיע לבעל" (מתוך "יביע אומר").