גברת צ"ר, נסעת עם חברות לחופשה בטורקיה להמר ולנוח קצת, והנה בגדת שם בבעלך עם ישראלי אחר, ולדברייך זו פעם ראשונה שבגדת בבעלך, ולדברייך בגידה זו היתה קצרה ("שתיים-שלוש פעמים"), ולדברייך לפני אותו שבוע טורקי ולאחריו קיימת חיים עם בעלך, נו? עכשיו את בהיריון ואת חוששת אולי ממזר בבטנך מאותו ישראלי שפגשת בטורקיה. את חוששת שמא ממזר, אפילו שלדברייך את "חילונית ומודרנית שהצביעה שינוי". ואת שואלת מה אומרת ההלכה. ראשית, ההלכה בוכה עלייך. שנית, ההלכה יוצאת מהנחה ש"רוב בעילות אחר הבעל". אמנם בגדת בבעלך, אך אם באותה תקופה ניהלת עם בעלך חיים רגילים – אזי ההנחה היא שהעובר מבעלך. ועל כן, העובר אינו ממזר. בעיני ההלכה בגידתך מאוסה וחטאנית, אבל העובר אינו ממזר. הוא מבעלך. להלכה אין עניין בייצור ממזרים, ההלכה נשענת גם על הנחות סטטיסטיות: "רוב הבעילות". בלי הנחות אין חיים. כל זה באשר לילד ולא באשר לאופי ולתוקף הנישואים שלך, ההלכה לא תחיל סתם כך את ניאופך על העובר, ולא תגדיר אותו כ"ממזר" ותגדע את יומו בעולם. וכל זה בתנאי שזנית רק עם אותו אחד, ואינך "פרוצה ביותר… שרוב בעילותיה מאחרים", וראי בעניין זה גם את הספר "בניין עולם" של הרב יצחק אייזיק חבר (הורודנא, 1853-1789).