בעניין גירוש משפחות השאהידים: ליועץ המשפטי אליקים רובינשטיין היו שתי אפשרויות: 1. לתת לממשלה תשובה משפטית. 2. להודיע לממשלה שהנושא הזה 'מוסרי', ולא 'משפטי', ועל כן בהיותו איש משפט, ולא איש מוסר, אין בכוחו לענות על השאלה, האם הגירוש חוקי וכו'. אבל היועץ בחר להביט בנושא דרך החריר המשפטי. חריר? כן, חריר. מדוע? כי החריר צר, ומבט משפטי על הנושא הזה הינו מבט צר. מוטב היה, לדעתי, שהיועץ ישיב לממשלה: 'זו שאלה מוסרית, מצטער'.

עוד בעניין המוסר

המשפט החילוני מבחין בין עצמו לבין המוסר. אמנם הוא שואף להיות מוסרי וכו', אך אין הוא עצמו 'מוסר' אלא 'משפט' – ואילו הדין היהודי מגדיר עצמו כמכיל ממילא את המוסר. מכיל תודעתית ומכיר בפועל. וראה בעניין זה גם את ספר "אמונה וביטחון" של החזון איש: "ההלכה היא המכרעת את האסור והמותר של תורת המוסר".