בתי הדין לגיור נערכים מחדש, והבאתי כאן בשבוע שעבר שאין מקבלים מי שמבקש להתגייר רק מתאוותו ליהודייה, ואין הוא מתגייר בכל נפשו וכו' – והנה יש חשש שחלק מהמתגיירים היום מפוחדים מרשויות המדינה וחוששים מגירוש וכו'. ודברים על אפסות גיור מתוך פחד מצאנו ב"תורת המגיד מזלאטשוב", הוא ר' יחיאל מיכל (נפטר ב-1781). הנה את הפסוק "ואת הנפש אשר עשו בחרן", המגיד מזלאטשוב מפרד כך: "חרן, היינו בחרון אף, שחרה אפו (של אברהם) בהם כמה פעמים… וייראו ממנו, ובזה גיירם". ומדוע המגוירים האלה נעלמו אך כך מסיפור התורה? כי אין גיור מייראה, או מפחד. בטל הפחד בטל הגיור. מה שנולד בפחד, יוביש.