מודעת האבל המודבקת בחוצות רצויה. היא מעוררת את הבריות להצטער ולנחם את המשפחה, ומשהה את זכר הנפטר. דעתם של איסטניסים אינה נוחה ממנה, מפני שהיא נקרעת, מתלכלכת, משאירה עקבות, ויש בה דבר מה בלתי הדור. אבל אין אנו חיים מפי איסטניסים. רק נשמור על מודעה בנוסח נקי ובגודל מוסכם – ולא נעשה את המודעה לאמצעי של חלק משפחה אחד נגד חלק אחר, ולא נפריז בה בתיאור מעלות הנפטר, ולא נאשים בה איש או ארגון רפואי במות הנפטר. ואת המודעות נתלה בסביבות בית הנפטר ובית העסק שלו, וכן במבוא בית הכנסת הקבוע שלו. ונסתפק בכך. והמודעה היא מסורת, ורוב חכמינו הסכימו לה.