שמואל פאלק כנראה נולד בפודהייץ, פולין, כנראה ב-1707, ונפטר בלונדון ב- 1782. יש לא מעט "כנראה" בפרשת חייו המופלאה, ופרופ' מיכל אורון ערכה סדר בחיי פאלק ובפעולותיו. והכל בספרה: "מ'בעל שד' ל'בעל שם'" (סיפורו של שמואל פאלק), בהוצאת מוסד ביאליק אוניברסיטת תל אביב. הגעתי לפאלק דרך ר' יעקב מעמדין, במסעי אחרי הפרנקיסטים שירשו את השבתאים. ואם אפרט מי אלה אזדקק למגילה גדולה. וכשאתה קורא בספרות הפרנקיסטית, מתהווים בתודעתך קשרים נפתלים לשמואל פאלק: בעל חלומות, גולה, קבליסט, אלכימאי, מנהיג כת. היו שראו בו גונב דעת. היו שראו בו יהודי גדול שהפיץ באירופה בין הנוצרים את דבר השם ואת חזון הנביאים. מעשי נסים נקשרו בשמו. בקלן, ב-1732, הורשע פאלק כמכשף ונידון למוות בשריפה. ב- 1766 נלחש שהפך נחושת לזהב. בערוב ימיו נחשב הנשיא העליון של אגודת "הבונים החופשיים", בני מעלה נוצרים ברחבי אירופה שדגלו בחופש דת ובשכלול המוסריות של האנושות על ידי שיפור מצבם הרוחני והחומרי של בני האדם. אגב, יש טוענים שפאלק כינה עצמו "מלך היהודים", במובן המשיחי. חלק מהתאריכים כאן משוערים. מטקסטים נוצריים בני הזמן מתנוססת הכריזמה של פאלק. חלק מתולדות פאלק ידוע לנו מכתבים של הרב יעקב מעמדין, הוא היעב"ץ, גאון יהודי שחירף נפשו במלחמה נגד שבתאים ושבתאות. בתולדות עמנו זכרו של פאלק לא ניכר דיו.