הנה נולדו בשעה טובה שתיים–שלוש הוצאות ספרים חדשות, והבריות נזכרו לדון בתרגום: איך מתרגמים, מי מתרגם אידאלי, חירות המתרגם וכו'. והנה הרמב"ם על מלאכת התרגום, מתוך אגרת לרבי שמואל, מתרגם ספרו "מורה נבוכים". לא תרגום נקודתי, דווקני. לא נאמנות מילולית קשוחה. אלא תרגום תבוני ואף פרשני (במידה). ואלה דבריו: "אזכיר לך כלל אחד: מי שיתאמץ לתרגם מילה במילה, וישמור על סדר המאמר וסדר הדברים, אמנם יטרח מאוד, אבל תרגומו יהיה משובש ביותר. ואין ראוי לעשות כן. אלא קודם שיתרגם, עליו להבין את העניין למהותו. ואז, בהכרח, התרגום יהיה שונה מעט מהמקור המתורגם, והמתרגם כבר יקדים ויאחר דברים, בשונה מהמקור, ויחסיר תיבות ויוסיף תיבות, עד שיסודר העניין ויבואר יפה".