מ"ש מכובדי, בשעת מריבה בשוק הפשפשים בין לווה ומלווה, שאת שניהם אתה מכיר, אמרת למלווה: "עזוב אותו, אני ערב לו". ואכן הרפה ממנו. אבל הלווה לא פרע את חובו, ועכשיו המלווה תובע אותך כערב. אז? לפי קוד השוק אתה אולי ערב – אבל לפי ההלכה אינך ערב. ראה הרמב"ם בספר משפטים. כי לפי ההלכה, הערבות נוצרת רק בטקס משפטי מלא, בזמן ההלוואה עצמה, ובאמצעות מסמך משפטי. ואילו ביניכם, בשוק הפשפשים, היה רק דיבור רחובי, דיבור "פותר קטטה". הטקס המשפטי נועד להגן עליך מפני התחייבויות–פתע רחוביות שכאלה, לבנות תודעת ערבות אמיתית, ולהבטיח חיי מסחר מתוקנים. אין לנו עניין בערבים חאפ–לאפ: סופם יתכחשו לערבותם. ולאחרונה בית המשפט המחוזי (השופטת אסתר קובו) קצת "פגש" את ההלכה, וקבע שלא נוצר הסכם ערבות מכוח חילופי דברים בטלפון: אין ערבות ללא מסמך בכתב או ראיה פוזיטיבית אחרת.