הימים האלה מזכירים לרבים את בית שני: הקנאים, שנאת החינם, המרד ברומי, החורבן. מה היה שם? הקנאים ראו במרד חובה דתית עליונה, ועל כן המרד היה חזות הכל, ואליו גויסו כוחות הנפש והגוף של העם. גם ההיסטוריה גויסה לכך, גם קריאת המציאות הפוליטית והצבאית של התקופה, וגם קריאת העתיד לבוא. מדוע חובה דתית? כי רק האל לבדו שליט על ישראל. ועל כן, הקנאים האמינו שהאל לא ינטוש אותם, כשהם לוחמים לשמו. ואילו לפי החכמים מבית הלל, המרד ברומאים היה מהות מדינית וצבאית, ולא דתית אמונית. גם בית הלל שמו מבטחם באל: אבל רק לאחר שישראל ישובו לחיים מוסריים ואמוניים אמיתיים, האל ישחרר אותם מעול זרים. במה הקנאים טעו? הם השליטו את המושג "חובה דתית" גם על שיקולים צבאיים וטריטוריאליים. במה הקנאים נכשלו כליל? הם העמידו במבחן את האל עצמו ונהגו כדובריו הבלעדיים. האם אני מרדד את ההיסטוריה הסבוכה של בית שני לכדי טקסט טלוויזיוני? לא. זה מה שהיה אז ביסודו לעמנו. ברור שהקנאים היו פטריוטים מובהקים.