ח.ב. מכובדי, לצערנו שאלה כשאלתך חוזרת אחת לשלושה ארבעה חודשים: בעל הבית של המבנה בו נמצא בית-הכנסת שלכם, השכיר את רוב המבנה לבעלי מלאכה של עורות, דגים, שחיטה וכו', עד שבית הכנסת שרוי כולו ב"מקום של ביזיון". וכל זאת בשביל שתצאו משם, והוא, בעל הבית, יוכל לעשות שימוש רווחי יותר בחלל בית הכנסת, שיחזור לרשותו. ואתה שואל: האם ניכנע לו? האם נעקור משם, כי ההלכה אוסרת בת-כנסת ב"מקום של ביזיון"? ואענה לך בקיצור, כי באמת אין מה להאריך: אמנם ההלכה שואפת שבית-הכנסת יהיה מרוחק ככל האפשר מכל "ביזיון", אך ההלכה ריאלית: אין לכם מקום אחר? הישארו בבית-הכנסת הזה. יש לכם מקום אחר? אל תהססו לעבור. רק שימו לב לדברים אלה: אם המעבר למקום אחר עלול לפרק את המניין שלכם – אל תעברו. אם הוא עלול לפרק את מוסדות הצדקה וגמילות החסידים שלכם – אל תעברו. כלומר, אם המעבר פוגם ב"יחד" שלכם, בקהילתיות הסולידרית שלכם: אל תעברו. וראה בעניין זה גם את שו"ת 'ארץ צבי' של הרב אריה צבי פראמער הי"ד (פולין, ישיבת חכמי לובלין). ומבעל הבית הנ"ל, הקב"ה כבר ייפרע בכוחות עצמו, ולכן אתם אל תתערבו בזה.