מי שבירך: המובן מאליו (אחווה)

מי שנעדר הרבה זמן מבית הכנסת, מחמת מחלה, צרה, נסיעה, נפילה בשבי וכו', ובינתיים התפללו עליו לשלומו, לבריאותו, לשובו – אינו אמור (כשיחזור) להודות למתפללים אחד אחד על כך, כי התפילה לשלומו הינה בגדר המובן מאליו, והיא נובעת מעצם היחד של המתפללים, מעצם האמוניות ומעצם האחווה.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp

עוד באותו עניין: