מי שנעדר הרבה זמן מבית הכנסת, מחמת מחלה, צרה, נסיעה, נפילה בשבי וכו', ובינתיים התפללו עליו לשלומו, לבריאותו, לשובו – אינו אמור (כשיחזור) להודות למתפללים אחד אחד על כך, כי התפילה לשלומו הינה בגדר המובן מאליו, והיא נובעת מעצם היחד של המתפללים, מעצם האמוניות ומעצם האחווה.
עוד בעניין הנהגות בית הכנסת: ראוי שיהיה תואם רעיוני וסגנוני בין רב בית הכנסת לרוב המתפללים - ולכן אם אנחנו הפועל...