בשבוע שעבר הצגנו כאן עיקרים מ"תקנון החולה", כלומר כיצד יתנהג החולה עם משפחתו – והיום מעט עיקרים וכללים מ"תקנון ביקור חולים", כלומר כיצד ינהג מי שמקיים את מצוות ביקור חולים. וראשית, נהג בחולה כאילו הוא אדם מהשורה, ולא חלילה בר-מינן. אל תתהדר בלבושך במיוחד לכבודו. לא נשב מולו בוכיים, זועקים, תובעים מהשמים את עלבונו או מתגוללים על הרופאים, אלא נייצג את החיים הנמשכים, את האמון ברופאים, ובוודאי את האמון בקב"ה. אל תתפרץ לבקרו כבר ביום מחלתו הראשון, ולא תשתהה עד לימים האחרונים למחלתו. בדרך כלל אל תשהה אצלו יותר מ-20 דקות. אל תנהל שיחות טלפון מביתו. אל תתכבד אצלו אלא במשקה קל. אל תביא לו מזון. שב במקום שיראו לך, ואל תסתובב בדירת החולה. חלילה לך להרצות בפניו את השקפותיך הרפואיות. אל תמליץ על תרופות. אם יש בך תורה – הבא לפניו דרש נאה. יש בך מדע – דבר איתו מעט מדע. אל תרעיש אותו ברכילות, ואל תעפש אותו בסרק. אל תפיץ בין הבריות פרטים ממחלתו. כי לא קיבלת מינוי לכך. ובכלל, אל תהיה כזבוב הירוק. אל תקבל על עצמך משימות מיוחדות בעניינו. כי לא תעמוד בהן. חלילה לך עכשיו מלכרות הסכמים עסקיים כלשהם עם החולה, כי אין הוא בכושר לכך. אינך יכול לבקרו אזי כתוב לו. רק שהמכתב יהיה פשוט, ושלא תהיה בו שום חידה. כי חידות מבלבלות את הנפש. אל תעשה אותו עכשיו שותף לשום סוד. אל תשנה דבר מטעמך בביקורך אצלו: אינך פילוסוף? אל תתפלסף פתאום. כי החולה עלול להבין מכך שכלתה אליו הרעה. וככלל, הבא איתך בביקור החולה את אינטנסיביות החיים, וסלק ממך צדקנות, רכילות ומרה שחורה. לא תביא איתך אנשים זרים לביקור חולים. רפאנו השם ונרפא.