עוד הפוליטיקאים לכאורה כבר מדבירים את העוני, חשבתי שאביא משהו בעניין "עני" מנפתלי-הירץ ויזל בספרו "יין לבנון", שהוא ביאור ל"פרקי אבות ותיקון המידות", שראה אור בהוצאת ישיבת ההסדר ראשון-לציון. ובכן, מה ההבדל בין עני לדל? "דל מורה על חסר ממון ושאר צורכי האדם. אבל עני, בכל כתבי הקודש, מורה על עוני הנפש… על מי שלבו נשבר בקרבו… ולפעמים הוא גם כן מעונה בהעדר ממון ונכסים… ויוצא מזה כלל גדול: אם נזכר התואר עני סתם, בידוע שהוא צדיק תמים דרך. ואין כן בתואר דל, שצריך לציין בו אם טוב האדם או רע". וברבות הימים, בפי העם, העני כמעט הדיח כליל את הדל, אבל אין העני בהכרח צדיק תמים. ובתל–אביב החילונית של היום דל הוא גם משעמם או מועט (דל סוכר), ובירושלים הישנה דל הוא גם כחוש, רע מראה.