yair@makam.co.ilyair@makam.co.ilמלחמת יום כיפור, 1973, גשר הדוברות, תעלת סואץ, הצד המצרי: אבולעפיה, צאצאו של ידידי אברהם אבולעפיה (המאה ה–13, נביא ומיסטיקן), טייל מחוץ לבונקר המצרי הנטוש, והנה מול עיניו חג לו עורב לבן, עד שנעמד על גג הבונקר. אבולעפיה גילה לנו שעורב לבן פירושו מוות במקום הזה, ומוטב לעזוב את הבונקר. ומניין לו שכך? כשאדם וחוה הבינו שהבל מת לא ידעו מה לעשות בגופה, כי עד אותו רגע לא ידעו מהו מת, ועד אותו רגע לא ראו קבורה, ובתחילה חשבו שזו סוג של שינה, כי שינה ידעו מהי. עד שראה אותם עורב לבן, והנה לידו גופת עורב שנקרתה שם, ולעיניהם החל העורב הלבן לעפר עד שכיסה את גופת העורב וקבר אותה. הבינו אדם וחוה שזה הכלל, עיפרו וקברו את הבל. ובכל זאת טעו לחשוב שהוא גם כמעין צמח וייוולד מחדש מקבר העפר. והרי בעברית הישנה, היינו ביהודית, רחם נקראת קבר. ושאלתי את אבולעפיה מניין לו סיפור העורב, ולא זכר במדויק, רק זכר שזה במסורת משפחתם כירושה מסבו הגדול, הנביא אברהם אבולעפיה. ואני חשבתי שזה בתוך ספרות ההיכלות, כגון מדרש אדם וחוה, או כגון מדרש חנוך האתיופי. כך או כך מיד יצאנו מהבונקר המצרי פן נמות שם.