עשרת ימי תשובה מאחורינו – ואתה, ר"פ מכובדי, שואל: ממתי אין בכוח התשובה עוד להציל וכו'? ולפי "ילקוט חדש/ילקוט הישראלי" (לובלין ת"ח) שנלקט על ידי הרב ישראל מבלזיץ מזוהר הגדול, זוהר חדש ותיקוני זוהר: "כל זמן שלא קיבל הקב"ה תנחומין על האדם – התשובה מועילה". מה בעצם, נאמר בזה? מוטמעת כאן הנחה קבלית: הקב"ה מנוחם על מות האדם כאילו הוא קרובו. כאילו האדם הזה מת לקב"ה. כאילו האדם, מבחינת האל, אינו אנונימי, מקרי וסדרתי, אלא הוא מסוים. "וינחם השם כי עשה את האדם".
ש"ב מכובדי, אין בכוחי לענות על כל הפניות ביחס לקבלה ולזהר, בעקבות "שישי" שלפני שבועיים – אבל אאשר לך שלפי...