מי שנעדר הרבה זמן מבית הכנסת, מחמת מחלה, צרה, נסיעה, נפילה בשבי וכו', ובינתיים התפללו עליו לשלומו, לבריאותו, לשובו – אינו אמור (כשיחזור) להודות למתפללים אחד אחד על כך, כי התפילה לשלומו הינה בגדר המובן מאליו, והיא נובעת מעצם היחד של המתפללים, מעצם האמוניות ומעצם האחווה.
בשבוע שעבר אנטישמים איטלקים פגעו בבית הכנסת של מודנה – ואנחנו נגמול להם גם דרך אזכרת אבותינו הגדולים תושבי...