ד"ק מכובדתי, בכל הקשור ליחסי אישות בינך לבעלך, ההלכה מכירה בזכות שלך ל"מחול לו" (לבעלך), כלומר לוותר לו בתקופה מסוימת על יחסי אישות. לא מחלת לו, חובת האישות חלה עליו גם כשאת מעוברת או מיניקה. ומוטב שהמחילה תיעשה בדרך עדינה ומשתמעת, ובלבד שברור שמחלת, ולא ברוב דיבורים מפורשים שסופם פולמוס שבקצהו תמיד מדון. הכל מ"דעתה של האישה". חובת האישות אינה של האיש להכריע בה כרצונו. וראי בעניין זה גם את "משנה ברורה" (כרך ב'), ואם יש צורך הראי זאת גם לבעלך, והכול כתוב שם בפשטות גדולה.
ד"פ מכובדי, החשש שלך מפני בעלה המת של האלמנה שבדעתך לשאת לאישה, שבא לך בחלום והתרגז עליך שאתה נושא אותה...