ח"פ מכובדי, מדוע תפילה בציבור "חשובה" מתפילת יחיד? כבר התייחסנו לכך על פי "היחד היהודי" של הרב קוק – ונעסוק בזה שנית, אגב הופעת תרגום חדש מאת הרב יצחק פרידמן לספר "חורב" (טעמי המצוות) של הרב שמשון רפאל הירש (1888-1808, פרנקפורט), בעריכת פרופ' מרדכי ברויאר, הוצאת פלדהיים. וזהו אירוע שאי אפשר להגזים בחשיבותו התרבותית יהודית. הרב הירש נחלץ לנמק את המצוות בשביל להחזיר את הצעירים ואת האינטליגנציה של זמנו למקור היהודי, וספרו נעשה נכס צאן ברזל. במקורו הספר נכתב בגרמנית, והמהדורה שלפנינו גואלת אותו לעברית של זמננו. חשיבות התפילה בציבור, על פי הרב הירש, הינה גם בכך שהפרט מתפשט בזה מהאנוכיות שלו ומתמסר לידיעה שכל קיומו מחובר לכלל ישראל. ואכן התפילה נאמרת ברבים: "רפאנו", "ברכנו", "בשכבנו ובקומנו". וכן התוועדות של מניין לתפילה מניבה מעצמה רוחניות שונה מזו של יחיד עם עצמו.