ש"ל מכובדי, רחמים על בנך שרק התחיל בתשובה, וכבר הוא מתענה גופנית ומסתגף נפשית כצדיקים הגדולים, למרק חטאיו, עד שכמעט השתבשה דעתו ומראהו מבהיל. וכבר רבותינו הזהירו מתעניות ומסיגופים שכאלה. רק לאחר תשובה ארוכה, רק לאחר התרחקות ארוכה מהחטא, ורק לאחר לימוד מעמיק – מגיע זמן התענית והסיגופים, אם בכלל, ואף זאת בתנאים רוחניים נוספים. כלומר, התענית והסיגוף תלויי הכרה אמונית, מוסרית ודתית עילאית מתמשכת. ומי שמקדים להתענות ולהסתגף הינו אוויל מוטעה. "היעלה על הדעת שאם נטביל בהמה במי קרח, נרעיב אותה ונקשור עליה שלשלאות ברזל – תזדכך הבהמה מחומריותה ותתהפך לאדם המעלה?! לא, היא נשארת בהמה" – ראה גם ספר "תקנת השבי"ם" (לאור כתבי האר"י והרש"ש) מאת הרב יעקב משה הלל. ובכלל, חלק ניכר מהחזרה בתשובה, בישראל 2005, מתועתע, נצלני, ציני, פרימיטיבי, ואין לו דבר עם התורה. ותשובה לקוראים אחדים: לצערי לא אוכל לפגוש את בניכם שנפלו כך בשבי, מה גם שפגשתי שניים בשנה שעברה, ולא זו בלבד שלא הועלתי, אלא שהשניים עוד שקעו בשלהם.