שמעון פרס: מיהו יהודי, מיהו רב

מוסף פוליטי שלם לא יכיל את סיפור העסקות שבין מפא"י והרבנים של אגודת ישראל ושל הפועל המזרחי (המפד"ל). והנה השבוע, תוך קמפיין הבחירות, שמעון פרס: "אם הרבנים ירצו לקבוע מיהו יהודי, אנו נקבע מי רב". אבל שמעון פרס כבר החמיץ את ההזדמנות לקבוע מיהו רב, והחמיץ את ההזדמנות לקבוע מיהו יהודי. ובדרך כלל, ההחמצה היתה נוחה לשמעון פרס ולמפלגתו, כי היא הבטיחה המשך שלטון בסיוע הרבנים. הוא ומפלגתו החמיצו את ההזדמנות ב-47' (הסכם הסטטוס קוו). החמיצו ב-58' (פולמוס "מיהו יהודי"). החמיצו ב-62' (משפט רופאייזן). החמיצו ב-68' (משפט שליט). החמיצו כי היה להם כדאי להחמיץ. החמיצו גם מתוך תאוות שלטון פשוטה. החמיצו כי הרבנים היו בדרך כלל שותף פוליטי נוח. והחמיצו ב-92', בשעה שבמסגרת חוקי היסוד, הוטבע הביטוי: "מדינה יהודית ודמוקרטית". ביטוי עמום. יהודי ודמוקרטי: הגדרות מופשטות ואף נוגדות. הגדרות עמומות במתכוון. עמימות שנועדה להבטיח את המשך עסקת החילוני והדתי מ- 47'. מטרת העסקה: לבחוש את הזכויות "יהודי" ו"ישראלי". לדחות את הדיון המכריע בשאלת הזהות, ובינתיים לייצר שקט  מלאכותי. והנה, פתע פתאום, כשהרבנים בימין הפוליטי, מזדקף לו שמעון פרס הרפורמאטור: "יהודי הוא מי שילדיו יהיו יהודים ויחונכו כיהודים". ובכן, מלבד שהגדרה זו תשושה אינטלקטואלית ואולי תועה בין "ישראלים" ל"יהודים", היא חשודה בחנופה לעולים חדשים שאינם מוגדרים כיהודים על ידי הרבנות האורתודוקסית. "אנו נקבע מיהו רב", מאיים שמעון פרס, והאיום מתרפט והולך תוך הגייתו.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp

עוד באותו עניין: