ג"א מכובדי, מה שקרה לך כבר קרה לרבים, וההלכה רואה בזה מקרה פשוט למדי. מה קרה? קנית במשותף עם שמעון כרטיס פיס ולא זכיתם, ולאחר שבועיים קניתם במשותף עוד כרטיס ולא זכיתם, ובשבוע החמישי שמעון קנה כרטיס בעצמו, לבדו, וזכה, ואתה טוען שמגיעה לך מחצית הזכייה, משום שאתם שותפים. ובכן, לא מגיע לך. אינכם שותפים. לא נרקמה ביניכם שותפות במובן המשפטי. לא הכרזתם על שותפות, ולא ניסחתם ביניכם שותפות. ראה "הלכות שלוחין ושותפין" של הרמב"ם. לא יצרתם "כיס אחד". שתי הקניות המשותפות הנ"ל היו מעין שעשוע משותף, "למה לא" שכזה, ולא עסקת שותפות משפטית המחייבת גם לעתיד. ועכשיו, כששמעון קנה כרטיס בעצמו, בלי שהשתתפת איתו בפועל בקנייה, הרי לעצמו קנה אותו. לו הייתם מצהירים על שותפות מהקנייה הראשונה והלאה, הזכייה היתה של שניכם. לו הייתם קונים כרטיס משותף במשך, נגיד, חצי שנה, שבוע-שבוע, ומסדירים ביניכם באופן קבוע את התשלום וכו', ניתן היה לטעון שממילא קמה ביניכם שותפות מחייבת. אבל ככה, אחרי פעמיים מקריות?!