הוועדה לבחירת שופטים בחרה השבוע 20 שופטים, על פי "מזג שיפוטי" ו"איכות הפסיקה" – וזו הזדמנות לשוב למקור היהודי. על השופט, לפי הרמב"ם (ספר שופטים) להיות חכם ונבון, בעל דעה מרובה, יודע קצת משאר חוכמות, כגון רפואות, ויודע לשונות. והשופט לא יהיה זקן מופלג, ולא סריס, מפני שיש בהם אכזריות, ולא מי שאין לו בנים, כדי שיהא רחמן. וכולו חיל ורעדה מעוצם משימתו. ומוטב שופט שהפצירו בו, ממי שחשק להיות שופט. ומוטב שופט שחי גם בתוך העם, משופט שחייו במגדל שן. ומוטב שופט שנוח לו בערכאה שלו, משופט שכל שאיפתו ערכאה גבוהה יותר, והוא יושב קצר רוח בערכאה שלו. ומי שמטיל פחד באולמו, אינו שופט ראוי. ושופט שנטייתו הקבועה להצטרף לפסיקת רוב חבריו, אינו ראוי, אלא "אמור מה שלפניך". שופט שמשהה את פסיקתו, אינו ראוי. ומי שקופץ וחותך, אינו ראוי. ומי שעקוד לתקדימים משפטיים, אף הוא אינו שופט ראוי. שופט שמרחיב בכתיבת פסיקתו, אינו ראוי, כי הוא מעמיד את עצמו במרכז. עיקר הדברים שכאן מהרמב"ם, ומיעוטם מפסיקות שניתנו במשך הדורות והגלויות. כל בית דין הגון: שכינה שורה בו.