ע"ל מכובדי, בגיל חמישים נעשית שדכן חובב בגלל שפיטרו אותך מעבודתך, ואתה במחלוקת עם משפחה על שכר שדכנות, והיא טוענת: א. אין בינינו חוזה. ב. שדכנים אחרים היו מסתפקים בחצי. ג. לא ממש הסכמנו לתעריף שלך, ורק אמרנו שלא נקפח אותך. והנה פסיקת המהרשד"ם (1589-1506, סלוניקי): בשדכנות די באמירה בלבד. אין צורך בעדים. אין צורך בחוזה. המשפחה חייבת לשלם לך. ולמרות פסיקת המהרשד"ם אייעץ לך לברר כיצד עורכים היום הסכמי שדכנות: אם באמירה בלבד, אם בכתב. אולי אין שדכנות במאה ה-21 כבמאה ה-16. אולי פחתו העדינות, החצי שתיקה, הנאמנות, והיום שדכנות היא רק עסק. הלוואי השמים יחוסו עליך ותשוב לעבודתך הרגילה, ותמלט נפשך מהשדכנות.