ד"פ מכובדי, שאלתך החזירה אותי עשרות שנים לאחור, בהיותה מחוברת לשירות הצבאי, וכבר הבטתי בשנים שעברו, ואני מה איתי וכו' – ולעצם שאלתך, האם ראוי לחייל דתי לקנות תורנות שבת מחייל שאינו דתי, בשביל שלא הוא יחלל את השבת וכו'? הנה תשובה הלכתית ברורה: "אל לו להחליף את התורנות שלו… כיוון שגם הלה מושבע ועומד על שמירת השבת". ראה הרב יהושע ישעיה נויבירט בספרו "שמירת שבת כהלכתה" (הוצאת מוריה, ירושלים). ומה בעומקו של דבר? מה שבפשוטו של דבר הוא שבעומקו: השבת אינה נכס של דתיים בלבד, אלא של כל ישראל, ואין לחייל דתי זכות (רשות) להציל עצמו כך מחילול שבת. דתי שקנה כך את השבת אינו מבין מהי יהדות לאמיתה. ומהי? היא גם אחריות משותפת, קהילה, ואין היא מועדון של איסטניסים. מה, לפי ההלכה אם הכל היו דתיים, לא היה צבא בשבת?! אם הכל היו דתיים, היינו מדרגים את שמירת השבת לפי דתיים-לייט, דתיים, חרדים?! לא רק שהשבת אינה עסק של דתיים בלבד, ולא רק שאין יהודים סוג ב' שניתן לקנות מהם את השבת, אלא שמעצם מהותה השבת מחוץ למסחר הזה. ויש חשש שהמסחר עדיין נפוץ.