כיוון ששבתאי צבי המיר דתו לאסלאם ב-1666, הטעיתי עצמי, מרוב 16, וכתבתי כאן בשבוע שעבר כי שבתאי צבי היה בן המאה ה-16, וזאת בהערה על ספרו המיוחד של אלי שי: "משיח של גילוי עריות", שראה אור בימים אלה. והנה, חלק מהמאמינים בשבתאי צבי הפיצו שאדונם לא מת אלא נעלם לו לעשרת השבטים ועתיד הוא לשוב לאיזמיר ולרשת את כיסא הסולטן הטורקי וכו'. ואזכיר כי מסכת "סנהדרין" דנה בעשרת השבטים: "עשרת השבטים אינם עתידים לחזור (אף בימות המשיח), שנאמר: 'וישליכם אל ארץ אחרת כיום הזה' (ספר דברים). מה היום הולך ואינו חוזר – אף הם הולכים ואינם חוזרים". ור' אליעזר גורס שעשרת השבטים עתידים לחזור. ואציין פעם נוספת שספרו של אלי שי נועד לכל קורא עברית. אלי שי מקבל כעובדה את שבתאיותו של הרב יונתן אייבשיץ (1764-1690, פראג), לפי גירסת גרשום שלום הבנויה על "פרשת הקמעות" של הרב אייבשיץ, ואף על קשרי הנישואים של צאצאיו עם משפחות שבתאיות וכו'. והנה אף אני הקטן כותב מדי פעם קמעות, תמורת כ- 10,000 דולר לקמע אחד, ובהם הבטחות כי תאוות הבצע של קונה הקמע לא תפחת בשום אופן, או שנאת החינם שלו. ועד כה, בלי העין הרע, הקמעות שכתבתי פעלו יפה.