בגלל המלחמה התרבו הנפגעים כלכלית שנעשו עניים, והרי ישראל מצווים על הצדקה, ובימי שישי בבוקר היינו מקבלים כינוקות פרוטות אחדות מסבא לתת לעניים, שכבר נתחנך על הצדקה. ובמצוות צדקה חבוי כלל–על: הכל חייבים כיכולתם בצדקה. כל ישראל. גם העניים חייבים בצדקה (כיכולתם). אין בכוח הקבצנות כשלעצמה להפקיע את הקבצן מהחברה, מכלליה וממנהגיה. הקבצן יוצא למילואים, מעיד, עולה לתורה. הקבצנות אינה מדיחה מהחיים. היא חלק מהחיים.