פרט, ציבור, פרט (זהות)

ד"פ מכובדתי, קראת את ספרו החשוב של אבי שגיא: "אתגר השיבה אל המסורת" (הוצאת הרטמן, בר אילן והקיבוץ המאוחד), ועלו במחשבתך תהיות שקשה לי ליישב אותן, אבל פטור בלא כלום הרי אי אפשר – ואענה לשאלתך, האם על פי דתנו האדם בעיקרו חלק מציבור, ואין הוא פרט. ובכן: אמנם האדם חלק מציבור, והוא מוזהר שלא לפרוש מהציבור – אבל האדם עצמו פרט עצמאי. ובמסכת סנהדרין (תלמוד בבלי) נאמר: "כל אחד ואחד חייב לומר בשבילי נברא העולם". כלומר, אני חשוב, אני עצמי, ואין אני מהול בקרב הציבור, עד שאין להבחין בי. אני חשוב ומעשה טוב שלי בונה עולם, ולהפך. אני חשוב ו"הסיפור" שלי חשוב. יש אני. בשבילי נברא העולם.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp

עוד באותו עניין: