גב' ש.ב. הנכבדה, הנה את ובן זוגך עיוורים, והנה חזרתם בתשובה, ואת שואלת אם בהיותכם עיוורים, שלא נהנים מאור הנרות, אתם חייבים בהדלקת נרות בשבת? – ומצאתי לכך תשובה ב"חשוקי חמד" של הרב יצחק זילברשטיין, שראה אור החודש, בהוצאת יפה נוף – י. פוזן. ובכן, את חייבת בהדלקת הנרות לא מפני התועלת וההנאה מהאור, אלא כי "עיקר המצווה של ההדלקה הוא משום כבוד השבת". כלומר, הנרות חלק בלתי נפרד מעצם השבת, אבל תדליקי בלא ברכה. ומה בעומקו של דברר ההלכה נמתחת ונמתחת להכיל את כולנו בטקס הדתי, בשביל לאפס את מספר היוצאים מן הכלל, כי "הטקס" אינו סובל יוצאים מן הכלל, כי "הטקס" הוא "הכלל". ולכן גם העיוורת תדליק נרות. ולמיסטיקנים אין בזה בכלל שאלה, כי לשיטתם הנרות פועלים גם בעולמות העליונים. אבל חלילה לנו מכשפים: הדלקת נרות שבת אינה מחזירה מאור עיניים.