השנה העברית החדשה הוכרזה גם כ"שנת המשפט" – והנה דברים על "המשפט" מאת המקובל משה די ליאון (מחבר "הזוהר", המאה ה–13): "משפט הוא הוא העניין ממש כי הוא סוד רחמים ממש". מה פירוש? לפי תפישת המשפט היהודי את עצמו: הרחמים כלולים בדין עצמו. לא דין לחוד ורחמים לחוד. לא רחמים אחרי הדין. והמשפט לא נועד רק למופלה ולנחמס, אלא גם למפלה ולחומס, שהבאתם למשפט לא רק עונשת אותם, אלא מאפשרת להם תיקון נפשי, תוך ולאחר ריצוי העונש. ראה "ספר שקל הקודש" מאת משה די ליאון, שהיה בין המאמינים שהרשע מבקש בתוך תוכו להיות מורשע, לשלם את חובו, ולתקן עצמו.