מיתון: כיבוד אב ואם (העיקרון)

בגלל המיתון והעוני, ובגלל החגים, הגיעו כתריסר שאלות בעניין כיבוד אב ואם, ובעיקר בעניין גבולה התחתי (מינימום) של מצווה זו. אין בכוחם הכלכלי של השואלים להדר במצווה, ומצד שני אין הם רוצים חלילה להשתמט ממנה. מה יעשו עם הוריהם העניים והחולים, והם עצמם עניים ומטופלים בילדים וכו'. והרמב"ם (הלכות ממרים) כבר שאל: "עד היכן הוא כיבוד אב ואם?". ולאורך הדורות, ההלכה מפצירה בהורים ש"לא יכבידו את עולם על הבן". שלא יעמידו את בניהם במבחנים קשים. ומאליו ברור שהתשובה לשאלה זו אינה רק מתכונית. כי שום מתכון לא יצלח לכל המצבים ולכל הסבכים הנפשיים בין כל הבנים והבנות לכל האבות והאמהות. ורק נזכיר שלפי הרמב"ם מצוות כיבוד אב ואם הינה גם גזירה אלוקית (ציווי), גם נימוס טבעי, גם עניין חברתי (משפחה בונה קהילה), וגם חינוך בניך שלך לכבד אותך בזקנתך. אבל אינך מצווה לכבד את הוריך במחיר חיסול פרנסת משפחתך שלך, או במחיר חינוך ילדיך, או במחיר רפואתך הבסיסית ביותר. או אם נטרפה כליל דעתם של הוריך. בתחום החינוך וההשתדכות אתה פטור מכיבוד אב ואם. אין מתכון אחד. ופסיקות חכמי ג'רבא ממליצות שאמך או אביך יתגוררו איתך בביתך, וכך כבר ממילא יפחת העול הכלכלי. ותמיד, באין ברירה, לבן או לבת יש זכות לפנות לעזרת הקהילה בעניין זה. הרי הקמנו קהילה גם בשביל להיעזר בה בלחצנו.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp

עוד באותו עניין: