"מים שאין להם סוף? יכבו את השריפה", כתבה דליה רביקוביץ בסיום שירה "התרוששות". מים שאין להם סוף הם הרבה מים. אבל הם גם מושג הלכתי, שרוב השימוש בו בעניין עגונה שבעלה נעלם באוקיינוס, בים גדול, ולא בבריכה או באגם קטן, ולכן הסיכוי למצוא את גופתו נמוך וכו', ונתיר את האישה מעגינותה וכו'. ובדרך כלל מים אלה מופיעים כך בספרות ההלכתית: משאל"ס (מים שאין להם סוף). האם רביקוביץ התפתתה לעצם יפי הלשון של מים שאין להם סוף, או שרביקוביץ ידעה שזהו אף מושג הלכתי (עגונות), והיתה לה כוונה מסוימת בשימוש הזה. אבל אם אני יודע שזהו מושג הלכתי – מדוע שהיא לא תדע. אבל חוששני שלא מעט מהמספידים אותה השבוע, ולא מעט מהכותבים עליה במשך השנים, אינם מסוגלים לרדת לסוף דעתה, כי דעתה מחוברת לשפה שבה בחרה, ומשאל"ס אינה דוגמה בודדה בשירת רביקוביץ.