א"צ מכובדי, הכהן שבבית הכנסת שלכם היה עולה ראשון לתורה כמנהג ישראל, עד שנודע לכם כי בנו בכורו יצא לתרבות רעה (מבחינתכם) ושהוא בכלל תומך במפלגת שינוי – ועכשיו אתם מבקשים למנוע מהכהן הזה לעלות ראשון לתורה, כדי שלא תיזכרו בבנו ותיעכר רוחכם. אבל אין לכם על מה שתסמכו. ההלכה אינה מתירה לכם להיפרע מהכהן על בנו. ההלכה אינה מתירה לבייש אותו ככה רק בשביל לפברק חזות אחת נקייה של מתפללי בית הכנסת שלכם: כאילו כל המתפללים, הם ובניהם, יראי שמים וכו'. ההלכה אינה מתירה לנו להתחזות כך. אמנם בית הכנסת מקום מקודש, אבל אין הוא לגמרי מחוץ לחיים, מחוץ למציאות, ובחיים עצמם לחלק מהמתפללים, מה לעשות, יש קרובים שרחקו מהדת וכו', וכיצד נתכחש לזה? וראה בעניין זה גם את "שבות יעקב" מאת הרב יעקב רישר בק (פראג, 1670–1733).