ש"ח מכובדתי, חייך קודש לחריגים, ואת שואלת אם תמצאי בתורה קוד משפטי מפורט לפרטיו לסמוך עליו – אבל לפי הרמב"ם: "אין התורה שועה אל החריג, ואין הציווי בהתאם למיעוט… ואין שועים לדבר הממעט לקרות או לנזק הפוגע באדם אחד". כגון? הנה אנחנו מתפללים לגשם, והנה גשם בא והזיק לאדם אחד, אבל אין שוללים את הגשם בגלל נזק של אחד. כי מן הנמנע הוא שהטבע והתורה ימלאו את צרכיו של כל פרט ופרט, ויתחשבו במה שטוב לו. אלא המדובר בתועלת לכלל הנמצאים. וראי בעניין זה את "מורה נבוכים", בתרגומו החדש של מיכאל שוורץ. דיני התורה מוחלטים וכוללים, והם לרוב הציבור.