אמנם "השופר" של תיאודור רייק (הוצאת רסלינג) נקרא באחת, אבל הוא מאותם מחקרים הממריצים אותך להרחיב את ידיעותיך בתחומו, וכך הקריאה באחת נעשית קריאה מסועפת, כמעט לימוד. רייק, שנפטר ב–69', תלמיד של פרויד, מחבר בין פסיכואנליזה לאנתרופולוגיה וחקר הדתות, במסעו אל פשר השופר: קול השופר כקול האל עצמו? התקיעה מנכיחה ממש את קול האל? מי שנרעד מתקיעת שופר יקרא את רייק באופן שונה, אולי תוך התנגדות, ממי שמבטו על השופר צונן ו/או היסטורי. מומלץ.