הנה נפתחת "שנת המשפט", ושכרי בכל עמלי הוא שהבנתי את עמדת ההלכה ביחס לתפקיד השופט. ובכן כן: המשפט, עצם המשפט, משעה את החיים, מעכיר אותם. מועך את האדם. המשפט הוא זמן לא נורמלי. השופט יחזיר במהירות את הצדדים לחיים נורמליים, השופט הוא סוכן הנורמליות. אל לשופט להתפלסף. מוטב שופט הפותר את מה שלפניו משופט המתיימר לקבוע הלכות לדורות. שופט אינטלקטואל נוסח זמננו, המשתהה בחיבור פסקי דין עמוקים ונפתלים? ההלכה חוששת ממנו. ראה "משנה תורה" של הרמב"ם, ראה "שולחן ערוך" של יוסף קארו.