לפני שבועיים הובאה כאן הלכה המתרה במי שמעלה בדעתו לעסוק בתורה, לא לעבוד ולהתפרנס מצדקה (על חשבון הציבור), וציטטתי בעניין זה מר' אהרון הכהן מלוניל – והנה 11 קוראים מפנים אותי לרמב"ם ("הלכות תלמוד תורה") כמקור להלכה זו, ואחדים מתרעמים על שלא ציינתי זאת וכו'. ובכן? לעתים מובאות ב"שישי" הלכות מפי פוסקים בני המאה ה-20 שמקורן הברור ב"שולחן ערוך" (המאה ה-16) או ברמב"ם (המאה ה-12). מדוע? בשביל ליידד אותנו עם פוסקים ועם שיטות נוספות, בשביל לעקוב אחרי השתרגות דבר הלכה או דבר מוסר בין היהודים. ובשביל לדובב שפתי חכמים שאינם ידועים כרמב"ם. והרי לא נחשוש שאיש מנסה לעקוף את הרמב"ם. ברכה על ראש קורא שהערותיו נועדו להועיל.
עוד היום נשמע שקציבת עונשו של יגאל עמיר היא חסד יהודי מובהק. נשמע שהחסד היהודי מתנגד לענישה לא קצובה, לענישת...