לרב אלישיב, 'פוסק הדור' החרדי, אין לכאורה עניין בבית-הדין הרבני הגדול, הפועל מכוח ישראל הציונית. לרב אלישיב בית-דין משלו וכו'. והנה, לא נופתע אם נכונה הידיעה שהרב אלישיב פועל למינוי הרב איזירר לבית-הדין הרבני הגדול. מדוע לא נופתע? מה לרב אלישיב, יורשו הרוחני של הרב שך, ולבית-דין שתוקפו מכוח המדינה הציונית? לא נופתע כי נתק בין החרדים למערכת הרבנית הישראלית, הינו יותר הצהרתי מאשר מעשי. רבנות הינה גם כוח, שררה, השפעה, פרנסה. ואף שלל פוליטי. ובכל הנוגע לרבנות ככוח וכשלל פוליטי: אין נתק בין החרדים לרבנות הציונית. לעולם היהודי-רבני שפה משלו, היסטוריה משלו, אתיקה משלו – ואלה מתכנסים גם לכדי התערבות מתמשכת של 'החרדי' ב'ציוני'. ואגב, הרבנים הראשיים (בקשי-דורון ולאו) תקופי אימה ויראה מהרבנות החרדית, ולא מהמדינה הציונית שמינתה אותם. ובכן? טבעי שהרב אלישיב, שהינו גם מנהיג פולטי-מעשי של עדה, ולא רק מנהיג רוחני, יפעל גם בשדה הרוח הרבני (בית הדין הגדול), הפועל מכוח המדינה הציונית.