ע"ק מכובדי, לכאורה שאלתך פשוטה, ובפועל היא עמוקה: "האם מותר לנו להציץ מעבר לכתף של הזולת, בשביל לראות איזה ספר הוא קורא, או איזה פרק בספר הוא קורא?". השאלה נולדה בעולם התורה והעיון: לא הכל מסכימים שתגלה מתוך הצצה את הסוגיה שבה הם שקועים, או את מקורות ההשראה שלהם. ובכלל, בעולם העיון, יש לכאורה ברשימת מקורות ההשראה שלך ממד של "זכויות יוצרים": בתנאי שזו רשימה מיוחדת, מושקעת, פרי מחשבתך. ובכל זאת, הרב יוסף חיים זוננפלד (1932-1849, ירושלים) פוסק כך: "אם יודעים שהלה מקפיד – ראוי להימנע מזה (מלהציץ). אבל אין כאן היזק ראיה" – מתוך ספרו "שלמת חיים". ובכן, הנימוס מחייב שלא להציץ וכו', אבל לא מיד נייחס להצצה מובן נזקי (משפטי).
על עבירות שבין אדם לחברו אין יום הכיפורים מכפר, ולכן יום לפני יום הכיפורים נבקש מחילה מהזולת הפגוע. ואמנם ההלכה...