אזרחים נהרגו במלחמה ומפחד ההפצצות חלקם נקבר די בחיפזון, כגון בלי הספדים מסודרים — ועכשיו, כשההפוגה במלחמה ניכרת לעין, אפשר לחזור ליקירים אלה באמצעות הספדים מאוחרים. כגון? קהילה או בית כנסת שאיבדו כך נפש יוציאו לכבודה, גם באיחור של שבועות אחדים, מאמר מודפס ובו אף תצלום אישי ויפרטו במאמר תכונות, מעלות וביוגרפיה של הנפטר או הנפטרת, הכל בשבחם, ויחלקו אותו למתפללים ואף יציגו אותו לקריאה לשבועיים–שלושה על לוח המודעות של בית הכנסת. הספד מאוחר. וכך איש מאיתנו לא יהיה חלילה כאדם נעלם פתאום. ורוב בעלי הדפוס בישראל מוכשרים בעצמם לעמד כראוי את המאמר הזה, ואין צורך להשקיע כסף בגרפיקאי וכו'. ונהגו כך בישראל ממילא, לאורך דורות וגלויות, בלי לעשות עניין מהספד מאוחר שכזה, שהוא לגמרי טבעי.