הנה בימים אלה הלך לעולמו האדמו"ר יששכר דב סאפרין, מייסד בית המדרש של חסידות קומרנא ברחוב מלכי-ישראל, ירושלים, וממלא מקום אביו בבית כנסת קומרנא ברחוב גאולה, ירושלים, ובכך מצטמצם והולך הדור. וישששכר דב ז"ל מצטרף בעליונים לשרשרת אדמו"רי חסידות קומרנא, שראשיתה הממשית בערך עם פטירת הבעל שם טוב, מייסד עצם החסידות, בערך ב-1760. ומכתה האנושה של חסידות זו עם השואה וכו', שאז קומרנא איבדה במחנות את מנהיגה האדמו"ר ברוך סאפרין. ורוב חסידות זו נשענה בתחילתה היפה על סוד, קבלה, זוהר, כפי שהם מצופים בחסידות. ולקומרנא ספרות ענפה למדי, ספרות משלה, שהיא דינים ומנהגים, סוד ואגדה, הלכה ותפילה. והצורר הנאצי הכה בחסידות זו, שלא חדלה להזכיר השתייכותה לבעל שם טוב, עד שנתמעטה מאוד ועד שהתפרדה לגרעינים אחדים בירושלים, בבני-ברק, בברוקלין ועוד, ובראשית ימי המדינה אף הכתה שורש נאה ביפו והקימה שם בית כנסת, בית מדרש, תלמוד תורה קטן, ובעיקר שיכנה שם חלק מיפי השראתה, שהיא השראה חסידית שלא פשוט לדייק בתיאורה. עד שקומרנא דיפו הידלדלה מאוד, ובאנו אנחנו, חבורת יפואים, ולאחר שנים שיקמנו את בית הכנסת, שכולו חלונות, ושמרנו על סימני קומרנא שנותרו שם: כתובות, ריהוט, מעט ספרים, מנורות, לוחות זיכרון, כתוביות של תורמים. וכשמול עינינו לוחות של שמות קומרנאים שנספו בשואה, וליד כל שם נורית דלוקה לזכרו, אנחנו מתפללים ומודים לקב"ה על הטובה ועל הרעה.