ש"ק מכובדי, מכיוון שאתם עיירה קטנה, והמניין שלכם מצומצם, ויש לכם רק כהן אחד במניין הזה – אין טעם בשאלה "האם נכון להעלות את הכהן הזה בקביעות ראשון לתורה, בעוד בתו התפקרה מהדת ואף מתראה בגלוי עם צעירים ערבים וכו'?". כי מה כבר תעשו? לא תעלו אותו? יש לכם כהן נוסף? תוותרו על כהן בגלל בתו? בנים אכלו בוסר וכו'?! אמנם בכל פעם שהוא עולה לתורה צצה באופן מושאל ואוטומטי גם דמות בתו שביזתה בעיניכם אותו ואתכם, ואמנם התפילה נעכרת אז – אבל מוטב שבכל זאת תבליגו, מוטב שיעלה לתורה, מוטב שהקריאה בתורה תהיה כסדרה. ובעניין זה דן גם מורנו יעקב רישא בק, בעל "השבות יעקב" (פראג, המאה ה-18), וגומר שנכון להעלותו לתורה וכו', אבל אין מקום להפריז מדי בכבודו של הכהן הזה וכו', שהרי הבת הזו בכל אופן גדלה אצלו, בביתו וכו', ולכן נכון שהעלייה שלו לתורה תתנהל באופן רגיל וענייני, וגמרנו. כך בעיירה קטנה, שלה מניין קטן, ואילו בעיר גדולה שבה כוהנים הרבה, קרוב לוודאי ינהגו אחרת: יצמצמו בעליות הכהן הזה לתורה, שדמות בתו לא תעכיר את התפילה. רק השם ישמור אותנו שלא נתעה בין צדיקות לצדקנות.