השבוע שוחחתי עם ר' נחמן מברסלב ולהלן תקציר ממה שנאמר, ורק אקדים שרוחו טובה עליו. ואין לשיחה ידיים ורגליים, אם לא מילון קצר: ובכן "מר" בשיחה זו הוא "משיח", "מעייני" הוא "תורתי", ו"שמוטי מטה" הם חסידים שוטים או סתם מזייפי תורת ברסלב. ור' נחמן יזם את הפגישה כיוון שהגיעו למעלה שמועות כאילו עדה אחת, המייחסת עצמה לר' נחמן, מחתנת בתוכה בחשאי קטינים בני 14-13, בניגוד לחוק וכו'. ושאלתי את ר' נחמן מתי יבוא מר, ואמר כשיפוצו מעייני, או כשיפוצו מעייני סבי הגדול, הבעל שם טוב, היינו הך. ובעניין הקטנים אמר שחלילה לשמוטי מטה לחתן היום את ילדיהם הינוקות, כי בזאת הם מזיקים מאוד לנפשותם של הילדים והילדות. ור' נחמן הפנה אותי לספרו "שבחי הר"ן (ר' נחמן)". ושם, בספר, ר' נחמן מגלה מה שקרה לו עצמו ב- 1785, כשחיתנו אותו בן 13: "ולא דין שאין לו (לינוקא) שום תאווה… אלא יש לו ייסורין מזה ממש כמו ייסורי התינוק בשעת מילה".